לדעת לבקש

אני מתרגל לבקש דברים באופן הכי מדוייק ופתוח שאני כרגע יכול

הצטרפו לתחנת כוח בוואצאפ

(אפשר להאזין לי מקריא את המיוזלטר פה למעלה ^)

כל כך הרבה קרה השבוע. כבר היו לי רעיונות על מה שאכתוב על המלחמה ועל עצמאות.
אבל במקרה לאחרונה קיבלתי פידבק זהה מנשים שונות וחכמות, והרגיש לי דווקא שאני הכי רוצה לכתוב על זה.
הפידבק שקיבלתי הוא על זה שאני צריך לדעת לבקש.
לדעת לתקשר לעולם את מה שאני רוצה.
אחת מהן אמרה שזה אחד מהשיעורים שאני צריך לעבור.
והוסיפה שבפעמים שאני כן מבקש, אז זה ליד. זה לא בול.
והיא צודקת.
כנראה שיש שם איזשהו מנגנון הגנה. לא מבקשים, אז לא מתאכזבים.
מה גם שאני מרגיש שאני תמיד אסתדר עם כל מה שבא, אז למה לטרוח לבקש?? אבל זה סוגר.
לבקש זה להחשף. וגם לקבל. וזה מפחיד. אם אני מבקש משהו אז או שאני אקבל אותו, או שאני לא אקבל אותו - ושניהם זה חשוף.

אז השבוע אתרגל מולכם לבקש.
אני הולך לבקש ארבעה דברים באופן הכי מדוייק ופתוח שאני כרגע יכול.

1. בית

אני רוצה בית. אני יותר משנה וחצי בלי בית.
אני רוצה מקום בו אוכל לשקוט ולהטען מחדש. להזין את עצמי בשייקים, יצירה והשראה.
זה בית פרטי, נמוך קומה יחסית, עם תחושה של פעם. יש דשא מאחורה ומקדימה.
אני רוצה שהסלון והמטבח יהיו בלי הפרדה. ושיהיה חלל רחב מלא באור ועציצים.
אני רוצה שהבית יהיה מלא בריח של בננות כי יש מלא פירות במטבח.
אני רוצה שיהיו כריים, ולא משהו חשמלי. חשוב לי אש.
אני רוצה שיהיה בבית יציאה לחצר. אני רוצה שהחצר תהייה רחבה, עם לפחות עץ אחד, בה אוכל לארח אנשים, לעשות הופעות חצר כאלה, ולהעביר סדנאות. מקום שגם יכול לפרנס אותי.
אני רוצה אדמה פורייה שכל כמה זמן אוכל לעשות סלט שמורכב רק מדברים מהגינה.
אני רוצה שבתוך הבית יהיה חדר מוסיקה עם מלא כלי נגינה מפוזרים.
וחדר למדיטציה. זה יכול להיות גם אזור שמוקדש למדיטציה. עם אלטר, הספרים של המורה שלי. קירות ערומים וחלון שפונה למשהו שקט.

אין שולחן בסלון, אין טלווזיה. יש מרחב. יש פסנתר. אני מדמיין רצפת עץ. רמקולים עומדים. אני רוצה שיהיה אפשר לרקוד ולצייר על הקיר. אני רוצה שיהיה אפשר להכנס מתי שרוצים, מקסימום אני בכלל עובד בחדר ליד. הבית הזה גם יאפשר לבת זוג חדשה להכנס.

אני רוצה לבקש שאם אתם שומעים על מקום כזה, בפרדס חנה והסביבה, בבקשה תעבירו לי.

2. זוגיות

אני רוצה זוגיות. הייתי שנים לבד, זו היתה תקופה נהדרת וחשובה, למדתי על עצמי המון.
גיליתי בי צדדים שאפשר לגלות רק לבד. התרחבתי לכל הכיוונים, פתחתי מלא מגירות.
טוב לי לבד, כמעט בכל יום, זה משהו שלא יהיה פשוט לערער. ומהמקום הזה זה אני רואה שיש לי רצון גדול לתת.
אני רוצה זוגיות עם מישהי שאוהבת גם את הלבד שלה. שיש לה חיים עשירים ופוריים.
מישהי שחשוב לה הספייס שלה כמו שחשוב לי שלי.
אני רוצה זוגיות עם מישהי זוהרת שמאמינה בטוב.
אני רוצה מישהי שכיף לנו לרקוד ביחד. שאני נמשיך אלייה.
אני רוצה מישהי שאוהבת מתיקות.
מישהי שתהפוך את הבית לבית.
אני רוצה מישהי שאני אוכל לדבר איתה על החלומות והרצונות שלי ולא רק שאני אדע שהיא מבינה כל מילה אלא היא גם תוכל לעזור בהגשמתם.
אני רוצה שאוכל לעשות את אותו הדבר עם החלומות שלה.
אני רוצה מישהי שבזמן שאני במדיטציה אני אדע שהיא עפה עלי שזה מה שאני עושה עכשיו. מישהי שמבינה את זה שיש לי מורה רוחני, ושהמערכת יחסים איתו חשובה לי מאד.
אני רוצה מישהי שתקרע אותי מצחוק. מישהי פתוחה עם נשמה של ילד וחוכמה של יוגי.
מישהי שאעריץ את הטעם שלה במוסיקה, ובקולנוע ובאיך שהיא מתלבשת ושהיא תעזור לי להתלבש יפה.
מישהי שתאהב את השייקים שלי ושאני את הארוחות ערב שלה.
מישהי שתאהב לשבת ליידי שאני סתם מנגן. וכשאנחנו במיטה בכפיות זה ירגיש ממש נוח.

אני להרגיש בזוגיות כאילו אנחנו חברים מגלגולים קודמים, שלרגע משחקים בלהיות בני זוג.
אני רוצה זוגיות שבמהותה אנחנו עוזרים אחד לשנייה להשתחרר מכאב.
אני רוצה שהחיבור שלנו יביא את אלוהים אלינו לסלון. ושבחלל ביננו תהייה שמש.

אני מצטער שאני בעיקר אומר מה אני רוצה, בלי לשים על מה אני מציע, אבל זה בדיוק התרגיל!

הכנסתי את התיאור של הזוגיות לצט גיפיטי

3. קהילה
אני רוצה למצוא את האנשים שלי. להרגיש איתם בבית.
ביום שישי האחרון הייתי בלילה בטבע, עם אנשים מאד חמודים, עם עניין דומה לרוח והתפתחות, אבל הרגשתי לא שייך. לרגעים הרגשתי שאני אפילו מפריע.
זה לגמרי שלי, אני לא מאשים אף אחד, אבל אני מכיר אנשים שאיתם זה כל כך טיבעי לי להיות אני. לצחוק מהבטן בלי להתנצל. אנשים שיכולים להיות הכי מפגרים והכי עמוקים באותו הזמן. אני מכיר אותם, חלקם חברים שלי, אבל אנחנו רחוקים. כל אחד מתעסק בשלו. לכל אחד יש את הבעיות שלו.
זה לגמרי טיבעי, אבל אני רוצה לייצר גם משהו יותר קהילתי. שנעזור ונתדלק ונפרה אחד את השני.

בשבילי הבארבי והמופעים שאני מתכנן בהמשך זו הזדמנות לייצר את המרחבים שאני רוצה לעצמי. להתחיל למגנט אנשים שנמשכים לתדר דומה, של חופש, של יצירה.
אני רוצה לצאת מהרובריקה של חיים בתוך 4 קירות, כל אחד והמכונת כביסה שלו והעניינים שלו ומדי פעם אחרי שבע בערב ועד גיל ארבעים נפגשים לכמה שעות.
כזו קהילה יכולה להוסיף לעולם כל כך הרבה יופי. לתת השראה, ולפתוח דלתות בלב של אנשים.
להפגש כדי לשיר ולבשל ביחד. לעזור עם הילדים. כמו משפחה מורחבת כזו.

אני חושב שהנסיון שלנו להיות מפורסמים ומצליחים זה כי הקהילתיות הזו חסרה לנו.
בסופו של דבר אנחנו כולנו רוצים משהו די פשוט, להרגיש בבית, נתמכים ואהובים. לתת את שלנו לאנשים שאנחנו אוהבים. ולקבל מהם חזרה.
אני לא מבקש לחיות ביחד עם כולם באותו הבית, אני אדם פרטי לאללה, אבל אני כן רוצה להתחבר לעוד ועוד אנשים עם אותו התדר ושנפרה אחד את השני.
בפעמים שאני מבלה עם אנשים שמרגישים כמו הקהילה שלי, אני מרגיש כל כך שבע רצון.
מחשבות על פוסטים באינטגרם ופופולריות מרגישות כל כך משונות ברגעים האלה, כי הקהילה והתרומה שלי אלייה מספקת לי את מה שאני באמת רוצה.

4. פרנסה

אני רוצה כסף. אני רוצה שהיצירה שלי בעולם, הנתינה שלי והחיבור שלי לאחרים יתבטאו גם בכסף. איך שאני רואה את זה, בתקופות בהן אני מרוויח פחות זה כי משהו בי עצור. יש בי חסמים או פחדים. אני פחות מחובר לעצמי ולרצונות שלי, והתפקוד שלי בעולם נחלש, ולכן אני מרוויח פחות.

אני רוצה להשתחרר מזה, ולא להתבייש בלרצות להתפרנס בכבוד. אין בזה שום רע.
אני לא אומר שאני רוצה להיות חמדן, לקבל יותר ממה שמגיע לי, או לרמוס אחרים בדרך, אני רק רוצה להפוך את המערכת יחסים שלי עם כסף ליותר בוגרת.
אני מעולם לא עשיתי טלפון לבנק. אני בן 41 ורק לפני שבוע התחלתי פנסייה.
יש בי משהו שנמנע מכסף כי זה העולם הזה של המבוגרים, שהולכים עם חליפות אפורות, ונראים זעופים ורציניים. אני רוצה להתשחרר מזה, ולאפשר לערוץ של שפע להשאר תמיד פתוח.
זה מתחיל ברוח ואז זה בלתי נמנע שזה יתבטא בחומר.
לפני שבועיים ביקשו ממני לכתוב את החלומות שלי על דף ולא הצלחתי. הייתי בגישה כל כך מתנצלת.
אני רוצה לעוף. לתת את כל מה שיש לי לתת ולהתפרנס בהתאם.

בהקשר הזה אני רוצה שיבואו הרבה אנשים להופעה בבארבי. לדעת שיש מקום בחיים שלי ליצירה נועזת. זו הפקה מאד יקרה, וכדי שאני אוכל להמשיך לחשוב בסדרי גודל כאלה אתם צריכים לבוא.
כל כך הרבה יצירה בארץ לא נעשית בגלל שאין קהל. אין תודעת שפע, אז זה מפחיד ליצור בגדול.
צריך לנער את זה. יש מלא כסף בעולם. יש מלא כסף בארץ.
צריך, בלי לחשוש, לתמוך באמנים שאנחנו אוהבים. הם יקבלו את הכוח שלנו ואנחנו נקבל את הכוח שלהם וזו אנרגייה שעושה רק טוב. אז אני רוצה שתבואו - הנה אני שם פה לינק.

---

אוקי. אלו הם הרצונות שלי.
אני מכיר בהם ומשתף אותם עם העולם.
מעניין מה כל כך מפחיד בלשתף אחרים עם הרצונות שלנו.

אני עכשיו על מיטה בבית הורי, מרגיש את הלב פתוח.
תודה שקראתם. יצא השבוע טיפה אחרת, מקווה שזה בא לכם בטוב.
אשמח לשמוע מה חשבתם.

דניאל