איך לפתור את כל הבעיות שלנו
באמת אבל
הצטרפו לתחנת כוח בוואצאפ - הודעה אחת בשבוע
(אפשר להאזין לי מקריא את המיוזלטר פה למעלה ^)
היי כולם
כל יום אנחנו מנסים לפתור בעיות. כל יום מילארדי אנשים נוסעים לעבודה בעצם כדי לפתור בעיות.
היינו מצפים שבאיזשהו שלב יגיע הרגע שיודיעו בחדשות שזהו - כל הבעיות נפתרו, אבל הבעיות ממשיכות להגיע.
לפעמים עצם הנסיון לפתור בעיות רק יוצר בעיות חדשות.
אז השבוע אכתוב על איך לפתור בעיות באמת, בהסתמך על שיעוריו הגאוניים של בודהה.
אז כדי לפתור בעיות, ראשית כל, צריך לעשות סדר בין סוגים שונים של בעיות.
2 סוגים של בעיות
ישנם שני סוגי בעיות. בעיות חיצוניות, ובעיות פנימיות.
בעיות חיצוניות זה כל מה שקורה מחוץ לנו: הפקקים, מדיח כלים שהתקלקל, אוטובוס מאחר, מישהו מאשים אותנו במשהו שלא עשינו, בלתמים, הממשלה, יוקר המחייה וכו.
הסוג השני של בעיות אלו בעיות פנימיות. מה הם בעצם בעיות פנימיות?
תחושות לא נעימות.
בעיות פנימיות הם התחושות הלא נעימות שאנחנו מרגישים.
עכשיו, והנה הפאנץ ליין - הבעיות החיצוניות הן לא הבעיות שלנו.
הבעיות שלנו הן אלו הפנימיות.
התחושות הלא נעימות, הן הבעיות האנושיות.
אם אנחנו נתקלים בבעיה חיצונית, בלי לפתח תחושות לא נעימות - לנו אין בעייה.
אם אנחנו תקועים בפקק בלי לפתח תחושות לא נעימות - לנו אין בעייה.
אם שמאשימים אותנו אנחנו נשארים שקטים - לנו אין בעייה.
דבר חיצוני הופך לבעייה עבורנו רק כשאנחנו מפתחים תחושה לא נעימה.
העניין הוא זה שאנחנו מורגלים למזג בין השניים, ובעייה חיצוניות מיד מתורגמת לבעייה פנימית, אבל זה לא חייב להיות ככה.
(וזה לא אומר שלא צריך לנסות לפתור את הבעייה החיצונית, זה גם לא אומר שאם אני לא מפתח תחושות לא נעימות אז אני מנותק מהסיטואציה או אפאטי - על זאת בהמשך.)
כאמור, התחושה הלא נעימה - היא הבעייה האמיתית שלנו. הבעיות החיצוניות הן בעיות שצריך לפתור, אבל הן לא בעיות אנושיות, הן לא הבעייה האמיתית שלנו.
או כמו שהמורה שלי אומר: שהמכונית שלנו מתקלקלת, אנחנו חושבים שיש לנו בעייה. אבל למעשה, למכונית יש בעייה. זה שהמנוע הפסיק לעבוד, זה לא הבעייה שלנו, זו הבעייה של המכונית!
מהי הבעייה שלנו? התחושות הלא נעימות שעולות כתוצאה מהמכונית המקולקלת.
את הבעייה של המכונית ניתן לפתור בלקחת את הרכב למוסך הקרוב. אבל איך פותרים את הבעייה שלנו? האם מוסך יפתור את הבעייה שלנו?
2 סוגים של פתרונות
כמו שיש בעייה חיצונית ופנימית - כך יש גם פתרון חיצוני ופנימי.
כשיש בעייה חיצונית, כמו הבעייה של אוטו מקולקל, הפתרון לה הוא חיצוני.
כשיש בעייה פנימית, תחושות לא נעימות - הפתרון לה הוא פנימי.
איך זה מרגיש להסתכל על בעייה חיצונית, ולראות שאנחנו לא חייבים לפתח גם בעייה פנימית בעקבותייה?
הבעיות החיצוניות כרגע שזורים עם הפנימיות אבל רק מכוחו של הרגל. קורה משהו שאנחנו לא אוהבים ואנחנו מיד נהיים אומללים. זה לא חייב להיות ככה.
צורת חשיבה כזו פותחת את השער לחופש.
יש סביבנו המון דברים שצריכים פתרון. לכל כיוון שנסתכל נראה בעייה. אבל אם נשאר שקטים, רגועים, וטובי לב, אל מול בעיות חיצוניות, לנו עצמנו לא תהייה בעייה.
הבעייה האמיתית היא תמיד הבעייה הפנימית. זה בעצם מה שאנחנו מנסים לפתור.
הנסיונות לפתור את הבעיות בכבישים, הבעיות בממשלה, הבעיות הכלכליות - הם כדי שנוכל להרגיש טוב! שתחושות הלחץ, החרדה והפחד יתפוגגו.
אנחנו מנסים לפתור בעיות חיצוניות, כדי בעצם לפתור בעיות פנימיות - אבל זה אבסורד. זה לא אפשרי.
אם הבעייה היא חיצונית - אז הפתרון לה הוא חיצוני. אך אם הבעייה היא פנימית - הפתרון לה חייב להיות פנימי.
הבעיות שלנו, התחושות הלא נעימות, לא יעלמו לעולם, לא משנה כמה מנועים נסדר, וכמה הסכמי שלום יחתמו, וכמה כסף נרוויח. הבעיות שלנו יעלמו רק כאשר נטפל במשהו בפנים.
זה לגמרי אפשרי.
אם נקדיש לפתרון בעיות פנימיות את אותה האנרגייה שאנחנו מקדישים לפתרון בעיות חיצוניות, אז הבעיות יעלמו מהשורש.
ואנחנו לא נהייה מותשים, כי סוף סוף האנרגייה שלנו תהייה מתועלת לפתרון האמיתי.
רק עצם ההבדלה הזו, בין בעיות פנימיות לחיצוניות, יכול להוסיף הרבה שקט למערכת, ולתת לנו את החופש להגיב לקשיים חיצוניים ברוגע ובקבלה. ואז, עם לב שקט לטפל בבעיות החיצוניות.
שאלה: איך יותר יעיל לפתור בעיות חיצוניות? עם תודעה כואבת, או עם תודעה צלולה?
ברור שעם צלולה.
לכן, אם לרגע חשבתם שלא לפתח אמוללות כשעולות בעיות חיצנויות זה אפאטי או מנותק - אז ההפך הוא הנכון. כי שאנחנו מנסים לפתור את בעיות העולם אבל עם תודעה מאומללת, היכולת שלנו לעזור מצטמצת.
מצד שני, שאנחנו מנסים לפתור בעיות עם לב שקט - היכולת שלנו לעזור עולה.
ולכן - אין הצדקה לפתח אומללות כדי לנסות לפתור בעיות.
אנחנו עושים את זה רק מתוך כוחו של הרגל.
אבל הרגלים אפשר לשנות.
מדיטציה
מדיטציה זה הכלי העלאי לפתרון בעיות פנימיות.
במדיטציה אנחנו לומדים לעבוד עם התודעה כך שבמקום שהיא תייצר אומללות, היא תייצר לנו שקט.
במקום שאנחנו נהייה המשרת שלה, היא הופכת להיות המשרת שלנו.
במדיטציה אנחנו לומדים להגיב לתלאות החיים - באופן שהכי יטיב עימנו ועם סובבנו.
בגלל שכרגע הקשר שלנו עם התודעה הוא רופף - התודעה שלנו עושה בנו כרצונה. היא מופעלת על ידי הרגלים מנטאלים קודמים, ומעיפה אותנו לפה ולפה כמו בלון ברוח בלי יכולת לסלול את דרכו.
המדיטציה מחזקת את הקשר שלנו עם התודעה, ומעמיקה אותו.
אנחנו נוגעים ישירות בדבר בנו שחי, שמרגיש, שמגיב, ולומדים איך להיות המלכים שלו.
אכתוב בקרוב עוד על מדיטציה, ואיך לתרגל אותה באופן פרקטי, אבל אם זה מעניין אתכם אז אתם מוזמנים להגיע לשיעורים שאני מעביר בימי חמישי בסלמה 6. יש פה קישור.
בספר המדהים, המדריך לאורח חייו של הבודיסטווה, שאנטידיוה כותב (בתרגום חופשי)
איפה יש מספיק עור
כדי לכסות את כל כדור הארץ?
אבל לשים עור רק בכפות הרגליים
זה כמו לכסות את כל הארץ.
וזה בעצם תמצית הכתוב פה.
אנחנו לא יכולים לשלוט על כל הבחוץ, על כל הבעיות שהוא יוצר וכו
אבל מספיק שנדע לשלוט על הבפנים, על התגובה שלנו, להשאר עם לב פתוח ואוהב,
וזה יהיה אותו הדבר. כי מה שהכאיב לנו, לא יכול להכאיב לב שקט, פתוח ואוהב.
ואז, היכולת שלנו להביא לשינוי חיצוני משמעותי, יגדל אף הוא.
האין זה משולם.
רעיון לשבוע
במהלך השבוע נתקל בבעיות. נסו להבדיל בין הבעיות החיצוניות לפנימיות, ותבדקו אם אתם חייבים לפתח בעייה פנימית לזו החיצונית.
לסיום
כחלק מהרצון שלי לייצר קהילה, להכיר יותר אנשים, להתחבר ולחבר, אני הולך לעשות הופעות מסביב למדורה. יש שני תאריכים בלבד - במרכז ובחוף הכרמל. הופעה אינטימית, עם תפוחי אדמה ומרשמלו מתחת לכוכבים, נראה לי כיף. כרטיסים מוזלים במכירה מוקדמת - שם קישור פה.
יפה מאד,
אשמח לשמוע מה חשבתם
דניאל