הרמות השונות של התודעה

ואיך להשתמש ביצירה כדי להגיע לרמה העמוקה ביותר

בודהה לימד שלתודעה יש שלוש רמות.
רמה גסה, רמה מעודנת, ורמה מאד מעודנת.

הרמה הגסה, זו התודעה הערה שאנחנו מכירים ביומיום.
ברמה הזו מתקיימות המחשבות שלנו, הזכרונות, ההתלבטויות, הדעות, וכל ההתרחשויות המנטאליות של היומיום, שאנחנו ערים.

הרמה המעודנת זו התודעה שאנחנו מכירים מעולם החלומות. בשינה הפעילות הגסה של התודעה שוקעת פנימה, והתודעה הופכת למעודנת יותר.
שם אנחנו חווים חלומות, והדברים פחות נוקשים ו״אמיתים״, יותר מעודנים.

הרמה המאד מעודנת של התודעה, אותה אנחנו חווים בשני מקרים.
1) בשינה עמוקה, ללא חלומות. ו,2) במוות.
התודעה המאד מעודנת היא ההכרה בטהירותה.
בלי דעות, בלי שיפוטיות, בלי היסטוריה ואפילו בלי זהות. פשוט הכרה טהורה, בלי תוספים.
המודעות עצמה.

למה זה מעניין?
זה מעניין כי ברמה המאד מעודנת של התודעה קיים חופש. חופש מהאגו, חופש ממוגבלויות, וזה חופש שקיים בנו - אבל כרגע לא ממומש.
זה החופש, או נירוונה, שבבודהיזם לומדים להגיע אליו.
לא מדובר במיסטיקה, או ברעיונות פרה-מדע שהיו רלוונטים במזרח של לפני הספירה, זה משהו שקיים בתוכנו עכשיו.
אבל בגלל שאנחנו כל כך עסוקים ברמה הגסה של התודעה, אין לנו היכרות עם הרמות העמוקות שלה - וזה מרגיש שהדיבור הזה על חופש אמיתי לא רלוונטי לחיים שלנו - אבל הוא כן.

בעתם כל מה שבודהה לימד זה דרכים להביא את התודעה ממצב גס למצב מאד מעודן.
זו הדרך הפרקטית להוציא את התודעה לחופשי.

אז מה משאיר אותנו ברמה הגסה, ואיך לחדור אותה?

הדבר העיקרי שמשאיר אותנו ברמה הגסה של התודעה - זה הסחות דעת
הסחות דעת הן לא שקטות מטבען, מנתרות ממקום למקום, ומשאירות אותנו במצב תודעה גס ורדוד מאד.
הרמה הגסה של התודעה הגס היא לא נינוחה, אנחנו יודעים את זה כי רוב הזמן אנחנו בחוסר שקט פנימי -ומה שמשאיר אותנו שם זה בעיקר הסחות דעת. כי כל הזמן אנחנו קופצים למקום אחר.
רגע אחד אנחנו על חשבונות החשמל, רגע שני אנחנו בזיכרון מהתיכון, רגע אחר אנחנו מחשבות על שבוע הבא, פתאום קמים למקרר לדחוף גבינה צהובה.
במקום לתת להוויה שלנו לשקוע מתחת לפני הים, היא מתזזת לפה ולפה ומשאירה אותנו בגובה הגלים.
לקפוץ ממחשבה למחשבה זה כמו לקפוץ ממקום למקום. אי אפשר להעמיק.
זה מה שהסחות הדעת עושות - משאירות אותנו ברמה גסה ולא מספקת של ההכרה.

מה הנוגדן של הסחות דעת? ריכוז.
אחד מהייתרונות של מדיטציה זה שדרכה אנחנו לומדים להיות פחות מוסחי דעת, ולהגביר את יכולת הריכוז שלנו.
מדיטציה זו הדרך היעליה והישירה ביותר לפתח ריכוז.
ולא סתם ריכוז - ריכוז מיטיב. זה ריכוז שמעלה בנו תחושות טובות, של נוכחות עמוקה, אהבה, ושלמות טובה.
ריכוז זה הכוח שיכול לחדור את הרמות השונות של התודעה - ולקחת אותנו למצבה המעודן ביותר.
(זה בדיוק סוג הדברים שאנחנו לומדים במפגשי מדיטציה שאני מעביר. פה יש קישור למפגש הבא אצלי בבית בפרדס חנה.)

—— 23.8 שיעור מדיטציה בפרדס חנה ——

אז כדי להתחיל לסלול את הדרך לרמות יותר עמוקות של התודעה לא צריך לעבור להרי ההימלאיה, אלא פשוט להחליט להפחית הסחות דעת ולהגביר ריכוז. את זה אפשר לעשות בכל מקום - וזה מה שמעביר אותי לחלק הבא:

איך להפוך את היצירה לתרגול רוחני:

בשביל לענות על זה צריך לשאול מה זה בכלל תרגול רוחני?
אם באופן מודע אנחנו מגבירים את האיכויות המטיבות שלנו, אהבה, הקשבה, חמלה,
או
באופן מודע אנחנו מחלישים את האיכויות הלא מטיבות שלנו, רוע, אפטיות, אובססיה,
אנחנו עוסקים בתרגול רוחני.
אז בהקשר שלנו - הסחות דעת.
אם אנחנו במודע מחליטים להפחית את הסחות הדעת, ולהגביר את היכולת שלנו להיות מרוכזים - אנחנו עוסקים בתרגול רוחני.
אפשר לעשות את זה במדיטציה - ואפשר לעשות את זה גם מחוץ לה. למשל ביצירה שלנו.
להכניס יותר ריכוז לזמן היצירה.
ליצור בלי הסחות דעת, בלי שהתודעה כל הזמן מגרדת.
לראות את זמן היצירה שלנו בעין יותר מדיטטיבית.
וכל הקטע הוא שכשהסחות הדעת מופחתות ביצירה, אז בהדרגה הן יופחתו גם בחיים שלנו.

אז שאנחנו מתחילים את העשייה שלנו, להחליט -
אני לא הולך להיות מוסך דעת בחצי שעה הקרובה.
שעולים בי קולות לבדוק את הטלפון, או לקום למקרר,
או לפתוח טאב חדש ולהתחיל לשחק טטריס- אני לא אקשיב להם.
ואמשיך להיות ממוקד בעשייה שלי.
ועם ההחלטה הזו אנחנו יוצאים לדרך, ואז, בזמן העשייה, יש חלק בתודעה שדואג שתודעתינו לא תלך שולל אחרי הסחות הדעת - החלק הזה הוא התרגול הרוחני.

ככה זמן היצירה שלנו מקבל עוד ערך מוסף - אנחנו לא רק ״יוצרים״.
אנחנו גם בתהליך גדול יותר - של יציאה לחופשי.
החיבור בין היצירה שלנו לתרגול רוחני זה מה שמייחד את הקורס שלי ליוצרים והופך אותו לעוצמתי. תהליך היצירה הופך למשהו הרבה יותר גדול מרק יצירה. כמובן שהיצירה עצמה מזדקקת, ואנחנו הופכים להיות פרודקטיבים ובהירים יותר, אבל זה השלכות של תהליך פנימי עמוק יותר.
מתחילים בשבוע הבא, וזו הזדמנות אחרונה בהחלט להצטרף.

—— הקורס ליצורים של דניאל קורן —- מתחילים בראשון הבא!

דרך נוספת, עמוקה יותר, להגביר להפחית את הסחות הדעת, ולהגביר את הריכוז היא כזו:
שאנחנו מתחילים את העשייה שלנו, למצוא משהו נעים בתוכנו, משהו שקט ולהחליט:
במשך החצי שעה הקרובה - אני אשאר בנעים הזה.
אני נטוע בתוך השקט, ויוצר משם.
כשהשקט מתערפל ורעש מתחיל למלא את התודעה, אני אמצא את הדרך חזרה לשקט.
ככה אנחנו מפתחים יכולת ריכוז מדיטטיבית יותר, כי זה גם פחות הסחות דעת, וגם הריכוז הוא על משהו פנימי (ולא חיצוני).
האפקט של התרגיל הזה על התודעה הוא גדול.
קחו לכם שבוע לנסות לעשות את זה פעם ביום.

תרגיל, כמו כל תרגיל, זה משהו שצריך לתרגל. להיות מאעפן בהתחלה, ולאט לאט להשתפר.
אז לכו על זה!

וזהו לשבוע
אשמח לשמוע מה חשבתם
דניאל