די להתאבסס על הבעיות

אנחנו מתאבססים על הדבר הלא נכון

תחנת כוח בווצאפ - הודעה אחת בשבוע

(אפשר להאזין לי מקריא את המיוזלטר למעלה ^)

כל הזמן מאז שאנחנו ילדים מאבחנים את הבעיות שלנו: לילד הזה בעיית קשב וריכוז, הילדה הזו לקויית למידה. לזה יש הפרעת תקשורת, ולזאתי הפרעת אישיות.

שמים אותנו בתוך קופסא של מוגבלות, ואמורים לנו - זה אתה, נעים מאד, קח תרופות.

אני חושב שזה קשקוש בלבוש,
אנחנו יישות כל כך מורכבת, וכל דבר שנרצה נמצא שם,
וכן, זה חשוב להכיר בחולושות ואם רוצים אז גם לטפל בהם, (ולא דווקא עם כימיקלים)
אבל, מה שאני רוצה להגיד- זה שחייבים באותו האופן להכיר גם בחוזקות שלנו.
יש בנו פוטנציאל אדיר לעשות דברים שכרגע אנחנו אפילו לא מסוגלים לדמיין,
וזה חשוב באותה המידה, וכרגע אפילו יותר, לאבחן גם אותם - באותה הנלהבות!

״גברת פינקלשטיין, לילד שלך יש מה שנקרא פוטנציאל לחמלה אונברסלית״
״מר כהן, לפי הממצאים שלי, הבת שלך אובחנה ביכולת לחופש מושלם, הנה פה יש מרשם כל יום, חמש דקות בבוקר, חמש דקות בערב, היא צריכה לדעת שהיא חופש מהלך, ועד גיל שלוש עשרה היא תוכל להיות ולהרגיש מה שהיא רוצה על הזמן״.

במקום שרק יאבחנו אותנו בהפרעה כזו או אחרת,
אנחנו נאבחן את עצמנו בטוב לב שאין לו תחתית.
במקום לשים כל כך הרבה דגש על הבעייה,
עלינו עכשיו לשים דגש על הפתרון!

במקום לאתר בנו בעייה, לאתבסס עלייה
לפתח את הזהות סביבה
לדבר עלייה
לקחת תרופות מחלישות
להרגיש מוגבלים וחסרים
אנחנו רואים שגם קיים בנו הפתרון.

יש בנו פוטנציאל לחופש.
זה לא סתם מילים.
זה תיאור.
הקיום עצמו מתרחש בתוך חופש.
אתם קולטים שהכל זה בעצם חופש?
אפילו הבעיות מתרחשות בתוך משהו חופשי.
החופש הרבה יותר גדול מהמגבלה.
הפתרון הרבה יותר גדול מהבעייה.

יש לנו חופש פנימי, להבין, לחשוב, להגיב, להחליט,
כל מה שאנחנו רוצים כל הזמן.
מה שאתה חושב על עצמך עכשיו בזה הרגע
מתרחש בתוך חופש
אתה לגמרי יכול לחשוב על עצמך מה שאתה רוצה
ואין כוח בעולם שיכול לעצור בעדך.

אז השבוע בתחנת כוח אני רוצה לשים דגש על הפתרון.
על מה את ואתה מסוגלים לעשות,
יש בנו פוטנציאל אדיר שממתין להתממש
ואנחנו כל הזמן שמים לו מגבלות, גבולות,
הגענו למצב שאנחנו כל כך גאים בגבולות שלנו!
ואולי יש מצבים שגבולות זה חשוב,
אבל מתי פעם אחרונה דיברנו על הגשמה מלאה של הנתינה שלנו?
על אהבה ללא תנאים שזורחת לנו מהלב לכל הבריות ללא יוצא מן הכלל, כל הזמן?

מתי דיברתם על זה שאתם חופש בתוך חופש?
שהאגו שלכם הוא רעיון?
שהגבולות המנטאלים הם רק מדומיינים?
כל כך התרגלנו לגבולות הלגמרי מדומיינים שהציבו לנו, שזה נראה לנו שבאמת יש שם גבולות.
אתם קולטים את ההזיה?

אנחנו עכשיו מפסיקים להתאבסס על הבעייה, ומתמקדים על הפתרון.
וכדי לעשות את זה - אני הולך לדבר על:

חזון.

מה אתם מייחלים לעצמכם?
איך אתם רוצים להרגיש?
האם אתם יכולים לדמיין את זה?

באמת אני אומר,
תנסו רגע לדמיין,
איך הייתם רוצים להרגיש?
כמה רוחב יש בחוויה הזו?
האם בחוויה הזו יש אהבה? אומץ?
תחושה של משמעות?
מה לגבי הערכה עצמית?

איך זה מרגיש להיות נאהבים.
להרגיש נתמכים ותומכים.
להרגיש חלק פעיל, בריא, וטוב, בתוך משהו גדול יותר.

איך אתם רוצים להרגיש.
מתוך הדמיון הזה נוצר חזון.

אנחנו יכולים לחזות משהו. במקרה הזה אנחנו חוזים את ההגשמה שלנו.
והיופי הוא שברגע שאנחנו מדמיינים את זה - אז החזון הזה כבר פה.
אם עכשיו אני מדמיין איך הייתי רוצה להרגיש,
אז בדיוק באותו הרגע - ככה אני מרגיש.

אנחנו מביאים את העתיד להווה.
חזון זה משהו שרואה את העתיד, ומתרחש בהווה.
בגלל זה אנשים עם חזון לא רואים בעיניים,
כי מול העיניים שלהם יש משהו שקיים רק ברוחם.
הם כבר חיים את זה.
עכשיו זה רק עניין עד שהחזון הזה ייתגגשם גם לאחרים.

עכשיו, באותו האופן,
כמו שייצרנו את החזון של איך אתם רוצים להרגיש,
אנחנו יוצרים את החזון של מה אתם רוצים לעשות?
בעוד עשר שנים, איך אנחנו רוצים שהחיים שלנו ייראו?
באיזה סביבה אתם נמצאים?
מה התפקיד שלכם בעולם?
איזה אנשים יש סביבכם?
מה אתם נותנים להם?
מה הם נותנים לכם?

צרו את החזון שעולה מתוך הלב שלכם, הכמיהה האמיתית שלכם.
אולי צריך לשחרר חלומות מפעם, ולהתחבר למה שאנחנו באמת רוצים עכשיו.
זה משהו שיכול להשתנות כמובן, בכל יום,
אבל כל עוד יש לנו את החזון הזה, אנחנו בצד של הפתרון.
אנחנו לא באובססיה על הבעייה, היא לא זו שמנחה אותנו,
אנחנו בהגשמה,
ובגלל שיש לנו חזון
אז חלק אחד בנו כבר נמצא שם, והחלק האחר, מביא לשם גם אחרים.

וככה על ידי חזון,
אנחנו יוצאים מהבעייה
וחיים בתוך הפתרון.

אי אפשר להיות רק בתוך הבעייה
להתאבסס עלייה, להתעקש אלייה,
שלרצות לצאת ממנה לזה הדחקה.
כמה עוד מגננות וצידוקים, ושיחות כביכול גבוהות שמשמרות את הבעיות שלנו?
אנחנו שמים לב לפתרון.
חיים שם - חיים בתוך הפתרון.
זה לא אומר שאין בעיות, אבל אנחנו מתסכלים עליהם מתוך הפתרון.

💡רעיון לשבוע
תעשו את זה.

ביי