תחנת כוח
אם כוח מביא מלחמות ופילוג. אם כוח מאיים - אז זה לא יכול להיות כוח אמיתי. זה פחד בתחפושת.
(היי - פה אפשר גם להאזין לי מקריא את המיוזלטר. תהנו 👆)
תחנת כוח
אני מאמין שבתוכנו יש כוח גדול. אני מאמין שהכוח הזה הוא טוב. הוא צלול וחכם.
אני מאמין שרוב הזמן אנחנו לא מחוברים לכוח שבתוכנו, וזו הסיבה העיקרית לתסכול ולדכאון שאנחנו חווים.
אני מאמין שהכוח שבתוכנו זמין לנו תמיד, גם כשקשה. תמיד אפשר להתחבר אליו, פשוט לפעמים זה דורש יותר מוטיבציה, אבל הוא תמיד שם. גם עכשיו.
אני מאמין שחלק ממשמעות החיים זה ללמוד להשאר מחוברים לכוח הזה; או במילים אחרות - להתעלם מהכוח הזה זה לחיות חיים ללא משמעות.
כוח לרוב מתקשר למשהו נוקשה, שרירי, זכרי באנרגייה, עיקש. אבל בשבילי כוח זה משהו שקט. הכי שקט שיש. משהו צלול, אוהב. זה כוח אמיתי.
הקשבה זה כוח. הכלה וחמלה זה כוח. אהבה, אכפתיות ופגיעות זה כוח. לראות דברים מנקודת מבטו של האחר זה כוח, לא להיות נתינים של היצרים שלנו, לדעת לסלוח, ולא להתחבא מאחורי האגו זה כוח.
נמאס לי שדעתי מוסחת ומתמקדת בשטויות, בסטוריז, בתוכן מפלג. זה מרחיק מהכוח. הגיע הזמן להחזיר את תשומת הלב פנימה.
תשומת לב = איפה שאנחנו שמים את הלב. וכרגע, תשומת הלב שלנו כל. הזמן. בחוץ. כמו זבוב. אני אומר את כל זה כי בזמן שתשומת הלב שלנו בחוץ - הכוח הוא בפנים. הגיע הזמן לשים את הלב שם.
השקט שבכוח
חיפשתי במילון את ההגדרה של ׳כוח׳, להלן:
חוזק גופני, עצמה; און
יחידה לוחמת. "כח משטרתי."
כוח מבחינה סוציולוגית הוא היכולת לגרום או לכפות על יחידים וקבוצות לפעול בדרך מסוימת… בדרך כלל על ידי נקיטת סנקציות שונות או על ידי איום בהן.
אז כאמור, לא לכוח הזה אני מתכוון! ההגדרות האלה כנראה נכתבו על ידי אנשים שלא מודעים לכוח שלהם. אם כוח מביא סנקציות, מלחמות ופילוג. אם כוח מאיים - אז זה לא יכול להיות כוח אמיתי. זה פחד בתחפושת. אם אני צריך להשתמש בכוח מהסוג הזה - זה כי אני בעצם חלש.
כוח אמיתי טבעו ריפוי. הוא לא משסע או מאיים, כי הוא לא יוצא מתוך פחד - הוא יוצא מתוך חוכמה, ומחיבור לאינסופיות שבנו. במהלך היומיום אנחנו נוטים לחשוב שהבעיות שלנו הגיעו אלינו מבחוץ, אבל יכול להיות שהבעייה היתה שלא היינו מחוברים לכוח שלנו.
אז איך מתחברים לכוח הזה:
המורה שלי אומר שהכניסה לכוח שלנו זה דרך שקט פנימי. דרך השקט אנחנו מגלים את העומק שלנו, והעוצמה שטמונה שם. כשאנחנו משקיטים את התודעה, דרך התמקדות על הנשימה למשל, באופן טיבעי נהייה יותר מקום, והאופן שאנחנו מרגישים את עצמנו משתנה לטובה. יש הרבה כוח בשקט, ויש הרבה שקט בכוח.
שקט זה הדרך הישירה לכוח. שקט זה לא משעמם, כמו שראות צלולה זה לא משעמם. זה ההפך ממשעמם. כי סוף סוף רואים משהו! דרך השקט רואים הכל, את העולם שבפנים ושבחוץ, בעוד שמחשבות זה כמו ערפל. השקט מאיר. זה כמו להפגשששששקקקקטטטט. בחיי, כמה שאני אוהב את השקט הזה.
תעצרו שנייה -
איך החיים מרגישים דרך תודעה שקטה?
.
.
.
.
לא צריך לחשוב הרבה.
.
.
שיצירה פוגשת כוח
מכירים את זה שכל כמה זמן אנחנו מרגישים צורך להמציא את עצמנו מחדש, לשנות משהו ביצירה / עבודה שלנו, שאנחנו פחות מסונכרנים עם מה שאנחנו עושים ורוצים להביא משהו אחר לעולם.
כשזה קורה, אני מרגיש שהדבר הכי טוב שאני יכול לעשות, זה להתחבר לכוח שלי - ולהשתנות משם.
שם אפשר לראות מה באמת חי בי, ומה אני רוצה לתת.
מצד שני, כשאני מנסה לשנות את היצירה שלי לא מהכוח, כאילו אני ״כופה״ את השינוי התהליך. אני יותר מדי בראש, מסתכל על ״מה מגניב״ ו״מה טרדני״. ואני מכניס תצמי לאיזה קופסא אבל רק לשם ״השינוי״.
הקטע בכוח זה שהוא תמיד יהדהד, הוא תמיד יגע, ויהיה רלוונטי. כי אנחנו באלמנט שלנו, וזה הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לתת. והוא גם מספק, בלי קשר לכמה הדבר הצליח או לא. אז במקום לנסות לכפות את השינוי המיוחל, עדיף להתחבר פנימה, לשקט, ולתת לו להנחות אותנו.
מה שיפה בעייני זה שלא דרוש הרבה כדי להתחבר לכוח הזה. מספיקה עצירה קצרה, לשים לב לנשימה. להנות לנשום פנימה, להנות לנשום החוצה. בדיוק פתחתי סדרת מפגשי מדיטציה בנושא הזה, להתחבר לכוח שלנו דרך המדע הפנימי של מדיטציה, ואתם ממש מוזמנים להצטרף.
בנתיים אפשר להרגיש איך כל נשימה מקרבת אותך לכוח שבך. לגמישות מחשבתית. ליצרתיות, ולאמת שלך.
אין יפה מזה.
.
💡 רעיון לשבוע
לשים לב מתי אנחנו פועלים מתוך הכוח שלנו, ומתי אנחנו פועלים מתוך ניתוק ממנו. רק לשים לב.
לסיום:
כהמשך לכתוב למעלה, החלטתי להתחבר לעצמי ואליכם דרך מיוזלטר שבועי חדש. ׳מיוז׳ זה בכוונה, כי ׳ניוז׳ זה מאעפן. חדשות זה בעצם הדבר הכי לא חדש בעולם. כל הזמן אותם דברים. אותם פרצופים, אותם מסרים, אותה מערכת, אותם אינטרסים, אותם פרסומות. חדשות זה ישנות. אז בגלל שמספיק עם זה כבר - אימצתי לי את המוזה. אלות היצירה וההשראה, הבנות של זאוס. והנה אני כותב את המיוזלטר הראשון שלי. אני שמח מאד שהצטרפתם, ומתרגש לראות איך זה יתפתח.
דניאל