איך ליעל את היצירה

חמישה שלבים לבוסט יצרתי מטורף

היי כולם, השבוע החלטתי לכתוב על יצירה, ואיך להגביר את הביטוי שלה בחיים שלנו.
בכולנו יש כוח יצרתי גדול. יצירה זה ההתבטאות של הרוח בחומר, ואני חושב שאנחנו נשמה יצרתית, וכשהיצרה שלנו משותקת אז זה אומר שמשהו ברוח שלנו כבוי. וכשהיצירה שלנו שופעת, אז משהו ברוח שלנו חי.

אז אחרי שנים של התנסויות עם עצמי ואלפי שיחות עם אמנים ויוצרים, ריכזתי פה 5 כלים פשוטים שיהפכו אתכם למפל יצירה!

📌 שלב 1: לדוג השראה

במקום לחכות שהשראה תגיע, אפשר פשוט לדוג אותה. כל רעיון שעולה וקצת עושה לכם את זה - תרשמו. בין אם זו מלודיה טיפשית או סטרטאפ. רעיון לסצנה או מחשבה שרק אתם מבינים.
כשהרעיון עולה, אם הוא עושה לכם את זה, תשמרו אותו בנוטס, בוויס ממו, בהודעה לעצמכם בוואצאפ וכו.

נראה לי דיויד לינץ אמר פעם שרעיונות זה כמו דגים באוקינוס. אנחנו לא צריכים להמציא את הדג - אנחנו רק לומדים איך לתפוס אותו. אז כך יש בנו רעיונות, אנחנו לא צריכים להתאמץ לייצר אותם. אבל כן צריך לדעת לדוג אותם.

ככה אנחנו מזיזים את גלגלי היצירה.
שאנחנו מחליטים לכתוב כל רעיון שעושה לנו את זה, בלי לשפוט, אז פתאום אנחנו רואים כמה רעיונות יש בנו. כמו דגים בים.
חי בנו משהו שרוצה לפרוח, אבל כל כך התרגלנו להשתיק אותו. אז לכתוב את הרעיונות האלה עוזר לאנרגייה הזו להתעורר.

מה שיפה זה, שלפעמים הרעיונות הקטנים והלכאורה רגילים האלה הם אלו שמראים תמונה אמיתית של הייחוד שלנו. כמו הליין המטופש הזה שאנחנו מזמזמים בספונטנטיות שאנחנו שוטפים כלים, או השטויות שאנחנו אומרים עם החברים הקרובים, המחשבות הפשוטות שלנו, או השירבוטים במחברת - זה בעצם המיץ שמייחד אותנו.
בשבילנו זה מרגיש רגיל, אבל האין זה הדבר האמיתי? האמת שלנו כל כך קרובה אלינו שמרוב שהיא קרובה אנחנו לא רואים אותה.
אז בלדוג השראה, יכול מאד להיות שנמצא משהו לא מתאמץ, שמשקף תמונה מאד יפה ומיוחדת שלנו.


לדוג השראה זה נהדר, זה מעורר, אבל זה לא מספיק - מה שמוביל אותי ל:

📌 שלב 2: לקבוע ביומן

עכשיו בא לכם להפוך את אחד הרעיונות האלה למציאות? או אולי להגשים חלום אחר שכל הזמן היה? פשוט תקבעו תאריך ביומן!
הדבר הבא שאתם צריכים לעשות כדי לגרום לרעיון להתגשם: בין אם זה תאריך להופעה עצמה, או פגישה ראשונית לסיעור מוחות - שימו ביומן.
את הצעד הראשון, מה שאתם צריכים, שימו ביומן עכשיו.
אני רוצה שתגיעו למצב שאתם אומרים ״יופי, קבעתי למחרותיים לשבת עם חברה על התערוכה שלי.״ או ״אחלה, קבעתי הופעה לתחילת יולי״. או ״הוו כן, קבעתי להערב פגישה עם גרפיקאי״.
זה הרגע בו ההגשמה מתחילה. הופכים את הרוחני לגישמי.

הקטע הוא לדעת לפרק פרוייקטים למדרגות, ולהבין - מה המדרגה הראשונה?
בגלל שהחלומות שלנו מרגישים מופשטים או גדולים מדי, זה משתק ואנחנו אפילו לא מנסים. אז מה עושים? הופכים את המופשט לגישמי!
מה הדבר הראשון שאני יכול לעשות- ואז פשוט לקבוע את זה.
למשל, שבשביל להקליט שיר אנחנו צריכים קודם להפגש עם גיטריסט - אז דברו עם הגיטריסט ותקבעו ביומן.
או, בשביל לצלם את הווידאו הזה אני צריך למצוא לוקיישן. אז תקבעו ביומן (עדיף עם עוד מישהו) יום שבו הולכים לסיור לוקיישן.
תחשבו על הדבר שאתם חולמים לעשות. הוא עשוי ממלא חלקים, אל תתנו לעובדה הזו לשתק אתכם, פשוט תזהו חלק שאתם יכולים לעשות עכשיו, ותקבעו אותו ביומן.

מה שמקשר אותי לדבר הבא

📌 שלב 3: לעבוד עם מה שיש

להרגיש לא מוכן, לחשוב שאין לנו מספיק ציוד, זה תרוץ.
לפעמים החלום שלנו גדול מהמציאות, ובגלל שהוא גדול מהמציאות אז הוא לעולם לא נהייה מציאותי!

יכול להיות שמה שאנחנו רוצים זה להופיע עם המוסיקה שלנו, אבל אז אנחנו חושבים על איך לדבר עם מועדונים, או איך להביא קהל, או שאנחנו לא מספיק טובים - וזה מפחיד אז זה משתק. אבל במקום אנחנו יכולים פשוט לקבוע הופעה אצלנו בסלון לחברים בלבד. או על גג של חבר. או על חוף הים. אנחנו עובדים עם מה שיש לנו. מתחילים להניע משהו. הכל זה תהליך. דבר אחד יוביל לדבר אחר. לא צריך לנסות לכוון לסוף.
אנחנו יכולים לבטא את עצמנו בצורה מאד מרגשת ואמיתית בדיוק עם מה שיש לנו עכשיו.
לא צריך יותר ממה שיש לנו עכשיו.
לא צריך ציוד יקר, או מצלמה מקצועית, או מחשב הכי חדש כדי לעשות דברים וואו.
לא להקליט שיר, כי אין לנו מיקרופון מספיק טוב - זה סתם תרוץ.
לא לצייר ציור, כי אין לנו את הטושים של הביוקר - זה סתם תרוץ.
לא צריך אפילו מועדון כדי לעשות הופעה מרגשת.
לעבוד עם מה שיש זה חלק מהיצרתיות.
יש לך דף ועיפרון - מהמם לכי על זה.
אנחנו מנטרלים את הדחיינות, וככה אנחנו הופכים להיות מגנט.
אנחנו לא צריכים דברים כדי ליצור, יש לנו מספיק.
ואז - שאנחנו ביצירה, ההזדמנויות והמשאבים יגיעו אלינו.
ליצור זה מושך.

מה שמוביל אותי ל:

📌 שלב 4: שיתופי פעולה

שת״פים בשבילי זה מילה נרדפת לקבל (ולתת) עזרה.
זה עוד אנשים שמעורבים בהגשמת רעיון.
בין אם זה הם תומכים מאחורי הקלעים או נמצאים בפרונט, כשעוד נשמות מעורבות בפרוייקט יש לו פוטנציאל גדול יותר.

בתור מישהו שמאד אוהב לעבוד לבד, וכמעט גרוע בשיתופי פעולה, אני יכול להגיד שהדברים הכי יפים ומשמעותיים שיצרתי קרו שעוד אנשים מעורבים בדבר.
יש סביבנו אנשים שאוהבים אותנו והם ישמחו לעזור לנו, ואתם תבינו ביחד מה התמורה שאתם יכולים לתת להם. אם לא כסף, אז אולי הם צריכים אתכם למשהו שלהם?
ככה אנחנו גדלים ביחד, כקהילה. ואז לאומנות מתווסף אפילו עוד ערך.

📌שלב 5: לא לקחת את עצמנו ברצינות מדי

זה טוב לפעמים להרגיש כמו ילדים שמשחקים בארגז חול.
בתכלס של התכלס - זה מה שזה.

Photo by Joydeep Sensarma on Unsplash

מוזמנים לנסות את הרעיונות האלה. אגב - הם מודלרים. שלב 5 יכול להיות שלב 1. הם גם עובדים ביחד כקפסולה אחת. רעיון אחד עוזר לרעיון אחר וכו.
למשל: לא לקחת את עצמנו ברצינות מדי פלוס שיתופי פעולה. נותן עוד צבע.
או לדוג השראה פלוס לקבוע ביומן.
או הכל ביחד.

מת להזמין אתם להופעה בבארבי שהולכת ומתקרבת, כרטיסים נרכשים וזה מרגש. ב13.5 בתל אביב. תקבעו ביומן.

אוקי, אשמח לשמוע מה חשבתם
המשך שבוע נעים
דניאל